כשאתם ניגשים לעורך הדין כדי לשכור את שירותיו הוא אמור להילחם על הזכויות שלכם אל מול הצד השני אבל כדאי לכם לשמור על הזכויות שלכם אל מול עורך הדין שלכם (זה לא פחות חשוב). במאמר זה אפרט כיצד לשמור על זכויותכם ואיך לשכור את שירותיו של עורך דין ומה להכניס בהסכם שכר הטרחה.
אחרי שקיבלתם המלצה מחבר ו/או מבן משפחה והגעתם למסקנה שאתה מעוניינים שעורך הדין איקס (שלמען הנוחות נקרא לו משה) ייצג אתכם בהליכים משפטיים. אתם מאוד נחמדים אליו בהתחלה כי הוא כל כך מבין אתכם, מקשיב לכם, הכין לכם אפילו קפה, ובקיצור חמד של בחור אז כדאי לקחת אותו. מעולה. ואז מגיע השלב שמשה מחתים אתכם על הסכם שכר טרחה. אחרי שסיכמתם על מחיר. לכם לא נעים כמובן, לקרוא את ההסכם כי הרי הוא כל כך חמוד ואתם כל כך סומכים עליו (זה ככה בדיוק כי זה בדיוק מה שהוא רוצה שתרגישו). להזכירכם השיחה הראשונה בינכם לבין עורך הדין היא שיחת מכירה לכל דבר. ואז אחרי שחתמתם על ההסכם ואתם מתחילים לשלם לו את התשלומים במקרה הטוב ובמקרה הרע שילמתם לו את מלוא הסכום ושום דבר לא זז, הוא לא עונה לכם לטלפונים, לא נותן תשובות, או לפחות לא נותן תשובות מספקות ואז את רוצים לעזוב אותו.
אתם בטוחים שמשה שהיה כל כך נחמד בשיחת מכירה יבין אתכם ואז אתם באים אליו ואומרים לו שאתם רוצים לעבור לעורך דין אחר רק צריך לסכם את הסכום שהוא אמור להחזיר לכם כי שילמתם לו את מלוא התשלום והרי לא מגיע לו את הכל כי כעת אתם רוצים להפסיק את הייצג ולעבור לעורך דין ואז אתם מגלים סעיף בהסכם שכר טרחה: "הלקוח ישלם את מלוא שכר הטרחה גם אם הייצוג יופסק בכל שלב ומכל סיבה". מה אז.
במהלך עבודתי, לצערי, נתקלתי בלא מעט עורכי דין שמתנהלים בערמומיות כלפי לקוחותיהם ומנצלים את חולשותיהם, מבטיחים הבטחות שווא, גובים שכר טרחה מכספים ששמורים בנאמנות וזאת ללא ידיעתו של הלקוח.
אתן דוגמא, פעם הגיע לקוח לעו"ד על מנת לבדוק עילת תביעה וכדאיות כלכלית מול שותף לשעבר שלו. אותו עורך דין הסביר ללקוח, שהוא פראייר שהוא לא תובע אותו כי יש לו עילת תביעה מצוינת והתביעה תסתכם בסך של 300,000 ₪ ושהוא יכול להתחיל לתכנן את חופשת הקיץ שלו עם משפחתו במלדיביים.
עורך הדין מבקש שכר טרחה בסך של 50,000 ₪ עבור הייצוג כנגד השותף לשעבר (שהופך להיות נתבע) וכמובן לא לפני שהוא מרגיע את הלקוח ואומר לו שאין לו מה לדאוג בסוף השותף לשעבר (הנתבע) ישלם את הסך של 50,000 ₪ כי הרי מי שמפסיד במשפט משלם את ההוצאות.
אותו לקוח סמוך ובטוח שהולך להרוויח את הסך של 300,000 ₪ חותם לעורך הדין על הסכם שכר טרחה ויצא עימו לדרך. לא לפני ששילם לו את הסך של 50,000 ₪.
לאחר הגשת כתבי טענות (כתב תביעה וכתב הגנה) מגיעים הצדדים לדיון קדם משפט. בדיון קדם משפט, בין היתר, בית משפט מסביר לצדדים איך הוא רואה את הסיכויים והסיכונים בתיק ובודק עם הצדדים מתווה לפשרה. ואז, לתדהמת הלקוח, בית המשפט אומר ללקוח שהפך בינתיים להיות תובע, שמוטב לו לרדת מהתביעה ובתמורה הצד השני יוותר לו על ההוצאות. כלומר, לשיטתו של בית משפט הוא לא רואה כל סיכוי בתביעה שהגיש, ומדובר בתביעת סרק שבסופו של יום אם ותדחה גם יושתו עליו הוצאות. בתביעה על הסך של 300,000 ₪ בית משפט יכול ויפסוק הוצאות לצד שמפסיד סך של 60,000 ₪ בגין שכ"ט.
בא התובע ופונה לעורך דינו, תגיד מה קורה עם ה-300,000 ₪. יכול להיות שאתה יודע משהו שהשופט לא יודע. מה אתה ממליץ לעשות. עורך דינו שכדי לקבל את הסך של 50,000 ₪ עבור הייצוג סיפר לו סיפורי מעשיות והבטיח הבטחות שווא, לפתע מסביר ללקוח שכדאי לו לרדת מהתביעה כי אז יצטרך לשלם הוצאות בסך של 60,000 ₪ לנתבע וזאת בנוסף לכספים שכבר הלקוח שילם לו (כמובן, שלעורך הדין לא אכפת כי הרי את כספו הוא כבר קיבל ואם התובע ימחק את תביעתו אז גם תהיה לו פחות עבודה)
התובע, שכבר הבטיח לאשתו וילדיו שבקיץ הקרוב הם נוסעים למלדיביים, לא רק שלא יטוס למלדיבים בקיץ הקרוב אלא שילם סך של 50,000 ₪ לעורך דינו על ייצוג משפטי כושל שלא הביא לו שום תועלת ועכשיו עורך דינו לא מעוניין להחזיר לו אפילו חלק קטן משכר הטרחה ששולם לו.
מעבר להפסד של 50,000 ₪ בשביל אותו אדם, מדובר בהרגשה של ניצול ועושק ע"י אדם שאמור להיות שליח של החוק ונאמן של הלקוח.
אז נתחיל עם העובדה הבסיסית שלעו"ד אסור להבטיח הבטחות. הן מכוח כללי האתיקה של עורכי הדין והן בשל העובדה הפשוטה שלרוב אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט אבל אתה לא יודע איך את יוצא ממנו. מה גם כשהלקוח מגיע לעורך הדין אז האחרון שומע רק את הגרסה שלו. מיותר לציין, שלרוב, בני אדם מספרים סיפור, הם מספרים אך ורק את הסיפור שלהם, את הנרטיב שלהם שנוטה להיות אופטימי וזוהר ולא את הסיפור של הצד השני שלעתים יכול להשמיט את הבסיס שעליו נשען הסיפור שלהם. לעתים זה נעשה לא בכוונה ממשית.
כמו כן, ככל שהלקוח מגיע למצב שהוא נדרש לגשת לבית משפט בסכסוך מול עורך הדין שלו אז לרוב ידו של עורך הדין על העליונה. הוא מכיר את החוק והפסיקה. הנגישות שלו לבית משפט הרבה יותר גדולה מהלקוח. הוא לא צריך לשכור עורך דין בשביל הייצוג עצמו והלקוח כן. וכמובן שיש הסכם שכר טרחה שלרוב הלקוח חתם מבלי שהוא קרא את מלוא הסעיפים (יש חזקה שאומרת שאדם שחותם על מסמך חזקה כי הוא קרא אותו, הבין אותו הסכים לתוכנו. כן גם אם זה מסמך בעל 2 עמודים עם ניסוחים משפטיים שלרוב אין לאדם הפשוט מושג במה מדובר)
כעת, אתן מספר דגשים, איך לשכור שירותים של עורך דין ולהימנע ממצבים כפי המקרה שתואר לעיל:
הסכם שכר טרחה חתום בכתב כשיש לכם עותק ממנו.
הרבה פעמים יש לקוחות שמתביישים לבקש העתק מהסכם שכר הטרחה כי לא נעים להם. אז אל תתביישו. אתם שוכרים שירות משפטי שלעתים יכול להגיע גם לסכומים של 50,000 ₪ ואף הרבה יותר. אל תתביישו לבקש לחתום על הסכם שכר טרחה בכתב ולבקש עותק ממנו וזאת כדי לעגן את כל ההסכמות בכתב. כמו כן, לא להתבייש להכניס בהסכם שכר טרחה סעיפים שחשובים להכניס.
הסכם שכר טרחה בכתב מונע מצבים שאחד הצדדים יוכל להגיד בהמשך לא ידעתי.
מיותר לציין כי בעת קריאת הסכם שכר טרחה יש לבדוק ולהבין את כל הסעיפים בהסכם ואם משהו לא ברור לכם עליכם לשאול את עורך הדין ולהתייעץ עימו, לעתים גם רצוי בכתב (במייל למשל או בווצאף) ולא להתבייש להכניס תיקונים שלכם על מנת שההסכם עצמו יהיה יותר בהיר ופשוט לאדם הפשוט.
חשוב להדגיש כי ההסכם אמור להיות הוגן וראוי הן כלפי עורך הדין והן כלפי הלקוח.
כמו כן, להלן מספר דגשים שיש לשים לב בהסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוח:
- מחיר – הרבה פעמים מגיע אליי לקוח, שואל על המחיר של התיק וברגע שהוא מוצא שזה מתאים לו. חותם על הסכם שכר טרחה, הרבה פעמים מבלי שהוא קורא אותו, הגם שלעתים מדובר בהסכם קצר וברור. משלם את המחיר וממשיך לדרכו.
אז נכון למחיר יש משמעות וחשיבות בשיקולים אם לשכור את השירותים של עורך הדין או לא אבל לא מדובר בשיקול בלעדי אלא ישנם שיקולים נוספים מרכזיים.
- הוצאות שהלקוח יישא מעבר לשכר טרחה – בהסכם שכר טרחה, על עורך הדין להבהיר ללקוח את ההוצאות הכספיות שהלקוח ישלם או עלול לשלם. כמו למשל, אגרות (2.5 מסכום התביעה בדרך כלל. כאשר הסכום מחולק ל-2. מחצית ראשונה עם תחילתו של ההליך והמחצית השנייה לפני דיון ההוכחות), חוות דעת שלעתים נדרשת בתיקים מסויימים, לעתים זה יכול להגיע לכמה חוות דעת. הוצאות של שליחויות וכו..
- אבני דרך – בהסכם שכר טרחה טוב והוגן לשני הצדדים, התשלום אמור להיקבע על פי אבני דרך. למשל, 30% לפני הגשת כתב תביעה, 20% לפני דיון קדם משפט, 30% לפני דיון הוכחות, 20% לפני הגשת סיכומים. בהסכם כזה גם יהיה אינטרס לעורך הדין לקדם את התיק ולא לתקוע אותו בבוידם. כמו כן, יש עורכי דין שמציעים ללקוחות מחיר כולל שישולם כבר בתחילתו של ההליך ואז בדרך כלל המחיר אמור להיות טיפה יותר נמוך מתשלום של אבני דרך אבל גם במקרה כזה יש להכניס סעיף של אבני דרך להסכם שככל וההליך יסתיים בדיון קדם משפט ראשון (כמו במקרה שלמעלה) אז הסכום ששולם יוחזר בהתאם להסכמות. כי הרי אם עורך דין מגיש כתב תביעה ובדיון קדם המשפט הראשון הצדדים מגיעים לפשרה אין זה הוגן ונכון ושהוא יקבל את מלוא שכר הטרחה כמו במקרה שהוא נדרש לנהל את כל התיק מתחילתו ועד סופו.
- הפסקת טיפול- לעתים קורה שעורך הדין ששכרתם לא ממש מתאים לכם. אין ביניכם כימיה, אתם לא אוהבים את ההתנהלות שלו, לשיטתכם מדובר בעורך דין שלא נלחם למענכם. לעתים יש הליכים שלוקחים למעלה מ- 4 שנים. אז מה עכשיו תצטרכו להיתקע עם עורך הדין בגלל ששילמתם לו או התחייבתם לשלם לו את מלוא התשלום. אז לא. זה בסדר ומותר לכם לקחת עורך הדין אחר. יש לא מעט עורכי דין שבהסכם שכר טרחה שלהם מכניסים סעיף שאומר שגם אם הטיפול יופסק באמצע מכל שיקול שהוא אז מלוא שכר הטרחה ישולם לעורך הדין (למרות שהרבה פעמים סעיף כזה לא תקף מבחינה משפטית ותלוי מה הסיבה להפסקת ייצוג). אז לא ממש לא. זאת זכותכם. ומוטב שתכניסו סעיף כזה שאומר שבמקרה של הפסקת טיפול אז הסכום שישולם לעורך הדין יהיה בהתאם לאבני דרך.
- כפי המתואר לעיל, הסכם כתוב, כשיש לכם עותק ממנו וכן להכניס תיקונים בהתאם לכללים לעיל.
תזכרו עורך הדין שאתם הולכים לשכור אמור להגן עליכם ולהילחם על הזכויות שלכם אל מול הצד השני אבל בעת חתימת הסכם שכר טרחה וההתקשרות ביניכם הוא שומר בעיקר על הזכויות שלו. אז אל תשכחו אתם לשמור על הזכויות שלכם. לעתים צריך לשכור עורך דין רק לשם כך
